היפוכונדריה: הבנת חרדת בריאות והתמודדות איתה

מהי היפוכונדריה?

היפוכונדריה, הנקראת בעברית הפרעת חרדת בריאות, היא הפרעה נפשית השייכת לציר הפרעות ה-OCD והחרדה.

המאפיין המרכזי של היפוכונדריה הוא הפחד של הסובל ממנה כי קיים אצלו מצב רפואי חמור, או שהוא עומד לחלות במחלה רצינית.

היפוכונדרים מתבססים על סימפטומים מועטים או מיחושים פיזיים של הגוף, ולפעמים אין תסמינים כלל שגורמים להם להניח שיש להם בעיה.

תשומת לבו של היפוכונדר ממוקדת כולה בגוף ובבריאות שלו. גם שינויים או תופעות נורמליים לחלוטין שמתרחשים בגופינו, ידליקו אצלו מיד נורה אדומה: כתם לידה יכול להפוך לסימפטום למחלת עור קשה; כאב ראש טורדני מעורר תחושות חרדה קשות שאולי המקור לו הוא גידול סרטני בראש.

היפוכונדרים מבקרים בתכיפות אצל רופאים לגבי הסימפטומים שלהם. החשש והמצוקה שלהם מתחזקים משום שהם מאמינים שיש להם בעיה חמורה שהרופאים אינם מצליחים לגלות.

גם כאשר הבדיקות הרפואיות לא מעלות שום ממצא רפואי שיצביע על קיומה של מחלה, הסובלים מהיפוכונדריה יתקשו להאמין בכך או לשלול את קיומה של המחלה בגוף, אלא יבקשו לבצע שוב בדיקות רפואיות.

מחקרים בתחום מצביעים על כך שבין 4-6% מן האוכלוסייה סובלים מהיפוכונדריה. הנתון המפתיע הוא שלא קיים שום מכנה משותף פיזי, חברתי או אחר בין הסובלים: ההפרעה מופיעה באופן גורף באחוזים אלו, אצל גברים ונשים.

הגיל הממוצע השכיח בו מתפרצת ההפרעה הינו לרוב בעשור שבין גיל 20 ל-30, אולם ישנם מקרים בהם הפרעת ההיפוכונדריה מופיעה לראשונה גם בגילאים אחרים.

בעוד שאולי אין להם בעיה פיזית, היפוכונדריה גובה מחיר כבד מהסובלים ממנה: החיים בחרדה מתמדת מפני מחלה נוראית משבשים את שגרת היומיום ופוגעים באיכות החיים של ההיפוכונדר ובני משפחתו.

למרבה הצער, אנשים רבים עם חרדת בריאות מסרבים לפנות למומחים לבריאות הנפש כיוון שהם מאמינים שיש להם בעיה רפואית אמיתית שלא נמצא לה הסבר.

מה הגורמים לתופעה?

עד היום לא זוהה גורם ברור אחד להפרעה וישנן היום כל מיני השערות בנושא.

ההסבר הקוגניטיבי-התנהגותי

היפוכונדריה היא מצב של תפיסה מוטעית של אדם לגבי עצמו ולגבי העולם, במספר היבטים. החל מפירוש מוטעה של תחושות פיזיות המועצמות על ידי פחד ממחלה חמורה, תפיסה מוטעית לגבי איום קיומי מוחשי, ותפיסה עצמית של חוסר יכולת או חוסר אמצעים להתמודד עם המציאות או לקבל עזרה מהסביבה.

תפיסה עצמית שלילית, פחדים פנימיים וחוסר אמונה ביכולת הסביבה לסייע תורמים ליצירת סכמה קוגניטיבית-התנהגותית המובילה באופן אופייני למצב של חרדה.

במקרה בו עיקר החרדה הוא סביב המצב הגופני והבריאות ייתכן שמקורה באירוע הקשור במחלה קשה או במוסד הרפואי מעברו של האדם או של אחד הקרובים אליו.

ההסבר החברתי-התנהגותי

ישנה סברה נוספת, הטוענת כי המניע להיפוכונדריה הינו חברתי-התנהגותי. ההתעסקות במיחושים או סימפטומים גופניים מעידה על הימנעות מהתמודדות עם מצבים מאתגרים או קונפליקטים וזו בשל העובדה שהאדם "חולה", בתפיסתו את המצב.

השערה אחרת מתבססת על למידה חברתית וגורסת, שעיסוק בתסמינים הגופניים מעיד על שאיפה להיות בתפקיד החולה ולהימנע מהתמודדות עם קונפליקטים, משימות ומחויבויות שונות.

על אותו רקע, יש המסבירים כי ההתעסקות האובססיבית בתסמיני הגוף מהווים הסוואה לתחושות עמוקות של חוסר ביטחון או הערכה עצמית נמוכה. העובדה שהסימפטומים נותרים בלתי פתורים מותירה את האדם באכזבה מתמדת מאי יכולת הסביבה לעזור לו.

ההסבר הגנטי

יש הטוענים כי קיים מרכיב גנטי הגורם לתחושות החרדה, כלומר הן עוברות בתורשה.

מחקרים בתחום שהראו כי היפוכונדרים סובלים לעיתים קרובות מסף סיבולת נמוך למיחושים פיזיים. כלומר, סף כאב נמוך או פרשנות גופנית מוגברת לסימפטומים פיזיים. לדוגמא, אי נוחות בבטן תפורש ככאב של ממש אצל מי שסובל מסף נמוך של סיבולת. אותו דבר לגבי תחושת לחץ בראש, מיחושים בשרירים וכדומה.

סף הסיבולת הנמוך הגורם לרגישות יתר, מביא את האדם להיות מודע מאוד לסימפטומים הגופניים ובסופו של דבר, לפתח דאגה מוגזמת, ומכאן חרדת בריאות.

מה הסימפטומים של היפוכונדריה?

מאפיין בולט באבחון היפוכונדריה הוא חרדה ומצוקה אצל האדם הסובל לגבי מצבו הבריאותי. חרדה זו מביאה להפרעה בחיים התקינים ובתפקודו השוטף בעבודה ובבית עד שיתוק של ממש בשל הפחד המתמשך.

חרדת בריאות מובילה לשני תוצרים עיקריים: פנייה חוזרת לרופאים שונים עם הפנייה לבדיקות מרובות, וחיפוש אובססיבי אחר חומרים כתובים או אחרים על מחלות שונות.

הסובלים מחרדת בריאות יפרשו סממנים פיזיים כגון אדמומיות בעור, כאב ראש, מיחושים בבטן או אפילו דופק ונשימה, כסימפטומים של מחלה קשה ומיד ינקטו בצעדים על מנת לברר את הנושא באמצעים שונים.

היפוכונדריה והפרעות נוספות

לעיתים קרובות אדם הסובל מחרדת בריאות עשוי לסבול גם מחרדות נוספות ואף מדיכאון.

במקרים מסוימים היפוכונדריה עלולה להתבטא בתסמינים גופניים של ממש, כמו למשל תסמונת כאב כרוני, מה שנקרא הפרעה קונברסיבית (מה שנקרא "עיוורון" או "שיתוק" היסטרי).

במקרים חמורים יכולה להתפתח תסמונת מינכהאוזן או "סינדרום ההתמכרויות לבתי חולים", תופעה שבה האדם הסובל מחרדת בריאות עלול לגרום לעצמו לתסמינים גופניים שונים כדי להשיג טיפול ואשפוז.

רשימת תסמינים לאבחון חרדת בריאות

חרדת בריאות יכולה להיות מאובחנת על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר. כדי לאבחן אותה צריך לעמוד בתנאים הבאים:

• אדם מוטרד מאוד או מפוחד מהתפיסה שהוא סובל ממחלה רצינית על בסיס פירוש מוטעה של תסמינים גופניים
• הדאגה ממשיכה למרות שהממצאים הרפואיים חוזרים תקינים
• הסובל מהיפוכונדריה לא יכיר כלל בעובדה שדאגתו למצבו הגופני מופרזת ולא הגיונית ברוב המקרים
• הימנעות ממקומות או אנשים מתוך חשש להידבק במחלות
• חיפוש אינטנסיבי של מידע על סימפטומים ומצבים בריאותיים
• נושאי השיחה עם אחרים נוגעים כמעט תמיד לבעיות בריאות
• מודעות מוגברת לשינויים קלים בתפקודים גופניים (כאבי ראש, הזעה)
• מצוקה משמעותית מהסיכוי שהוא חולה

טיפול בהיפוכונדריה

היפוכונדריה היא למעשה חרדה לכל דבר עם כל ההשלכות. וככזו, יש לה גם טיפול, כזה שיכול לצמצם באופן משמעותי מאוד את הסימפטומים של ההפרעה ולהעלות בצורה ניכרת את איכות חייו של אדם הסובל מחרדת בריאות.

הטיפול באדם הסובל מהיפוכונדריה יכול להיות מורכב ומאתגר בשל העובדה שהאדם הסובל ממנה נצמד לתלונות הגופניות ולא תופס את הבעיה כמצוקה נפשית, ולכן אין לו רצון לטפל בה ככזו.

לכן, אין להמעיט בחשיבותם של אנשים קרובים ואוהבים הנמצאים יחד עם האדם הסובל ועשויים לעזור לו להחליט לקבל טיפול.

פסיכותרפיה קבוצתית

טיפול פסיכולוגי אישי הוכח כפחות יעיל בשל רמת נכונות נמוכה אצל המטופל להתעמק במצב נפשי. עם זאת נמצא כי פסיכותרפיה קבוצתית יכולה לעזור. מסגרת טיפול קבוצתית נותנת תמיכה ואינטראקציה חברתית, מה שעוזר בהקלה במצב המתח והחרדה המתמשכים שמלווים את האדם.

טיפול תרופתי

טיפול תרופתי נמצא כיעיל במחקרים במקרים שהסובל מהיפוכונדריה לוקה בהפרעות חרדה נוספות או דיכאון. הטיפול הנפוץ הוא בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון מקבוצת ה-SSRI.

טיפול CBT

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוכח כיעיל מאוד בטיפול בהיפוכונדריה. טיפול זה מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה של הסובל מהיפוכונדריה.

מחקרים הראו כי גם לאחר שעברה חצי שנה ושנה מטיפול ה-CBT הקצר והממוקד, המטופלים חוו באופן מובהק פחות סימפטומים של היפוכונדריה, חרדת בריאות ומיחושים, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

אם חרדת בריאות שולטת בחיים שלך -- הבדיקות החוזרות, הביקורים אצל הרופא, החיפושים האינסופיים בגוגל -- אתה לא חייב להישאר תקוע. הקורס החינמי שלנו משתמש בטכניקות CBT מוכחות כדי לעזור לך להבין ולנהל דפוסי חשיבה חרדתיים, כדי שתוכל להתחיל לשבור את המעגל כבר היום.